מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

לעירייה מותר לחייב ארנונה רטרואקטיבית

מאת: עוה”ד עדי הדר ועופר צוק, 8.3.20

לעירייה מותר לחייב ארנונה רטרואקטיבית - מחמת אי-דיווח על שינוי מחזיקים בנכס

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דחה ערעור על החלטת וועדת ערר לענייני ארנונה כללית – ובכך אישר חיוב רטרואקטיבי בארנונה, של מי שנמנעו מלדווח על חילופי מחזיקים בנכסים, זאת על אף קיום חזקה נגד תחולה למפרע של חיוב כאמור. עם זאת, מחמת מחדלה של העירייה בגביית הארנונה, הותרה גביית ריבית פיגורים רק ביחס לשלוש השנים הראשונות במהלכן לא שולמה הארנונה. 

התשתית העובדתית בתמצית: המערערים הם בעלים של נכסים אשר הושכרו בשנת 1995 לחברת בורגראנץ’ – שנרשמה כמחזיקתם בספרי העירייה. בחודש אוגוסט 2008 מונה מפרק לחברה, ובאותה עת הפסיקה גם החברה לשלם לעירייה את דמי הארנונה בגין אותם נכסים. בחודש יולי 2013 נרשם, במקום בורגראנץ’, מחזיק חדש בנכסים – אף זאת בהתאם להסכם שכירות עם המערערים. אז, גילתה העירייה את דבר פירוק בורגראנץ’ כבר בשנת 2008. על כן, רשמה העירייה את המערערים באופן רטרואקטיבי כמחזיקי הנכסים – ממועד הפירוק (בשנת 2008) ועד רישומו של המחזיק החדש (בשנת 2013). בהתאם, קבעה העירייה את המערערים כחייבים בתשלום דמי הארנונה בגין אותה תקופה.

כנגד החיוב הוגשה על ידי המערערים השגה, ומשזו נדחתה הוגש על ידיהם ערר לוועדת הערר העירונית – במספר טענות, שהעיקרית שבהן עניינה באי-חוקיות החיוב הרטרואקטיבי. 

וועדת הערר קבעה בהחלטתה כי החבות בארנונה מוטלת על המערערים מהטעם שהפרו את חובת היידוע הקבועה בסעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] בדבר שינוי מחזיק בנכסים – שינוי אשר היו מודעים לו. וועדת הערר ציינה כי העירייה הייתה רשאית ואף מחויבת להסב את חיוב הארנונה באופן רטרואקטיבי – בשם חובת ההגינות לכלל הציבור הנושא בנטל חיובי הארנונה. כנגד החלטת וועדת הערר הוגש ערעור מינהלי לבית המשפט. 

בית המשפט המחוזי (מינהלי) דחה את הערעור וקבע, כי כנקודת מוצא, הוא אינו נכנס בנעלי הרשות המנהלית ואינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו. עוד הוא קבע, כי המערערים הם שגרמו בהתנהגותם, וליתר דיוק במחדלם, לכך שהארנונה הוטלה למפרע. אלמלא נמנעו מליידע את העירייה בדבר חילופי המחזיקים בנכסים, אז העירייה הייתה משנה את שמות המחזיקים בהתאם לדיווחים בזמן אמת, והמסים היו נגבים אף הם בזמן אמת. 

ואולם, בנסיבות שתוארו אין למערערים להלין אלא על עצמם. משכך נקבע כי בנסיבות העניין מדובר בחיוב רטרואקטיבי מותר. עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע כי על העירייה היה לערוך בירור אקטיבי בדבר זהות המחזיק בנכס לאחר שלוש שנים במהלכן לא שולמה הארנונה. בנסיבות העניין, אין הפרת חובה זו על ידי העירייה כדי לפגוע בקרן חיוב הארנונה, אך ממועד זה אין להתיר גביית ריבית פיגורים בגין החיוב האמור. 

חשיבותו של פסק הדין הינה בהדגשה כי (בנסיבות מתאימות) מותרת ואף מחויבת השתת חיוב רטרואקטיבי בארנונה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה לשם שמירת ערכו הריאלי של החיוב. כמו כן, שבה והודגשה חובתם של בעלי נכסים בתשלום הארנונה – וחיובם להודיע לרשות המקומית בזמן אמת בדבר חילופי מחזיקים בנכס.

עמ”נ (מרכז) 18378-04-18 וינרב ואח’ נ’ עיריית רחובות ואח’ (9.2.2020).

אין באמור כדי להוות חוות דעת או יעוץ משפטי מכל סוג.