מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

בג''ץ: אין לבחון יהדותו של אדם באמצעות בדיקת DNA ללא נוהל כתוב

מאת: מישל נגר, 3.2.20

בחודש ינואר, בג”צ פרסם החלטה חשובה בעתירה שהגשנו בשם חה”כ אביגדור ליברמן, מפלגת ישראל ביתנו ואחרים. העתירה עוסקת בפרקטיקה שנויה במחלוקת, לפיה יוצאי בתי דין הרבניים מבקשים מיוצאי ברית המועצות לשעבר, לערוך בדיקות DNA כדי להוכיח את יהדותם, לפני שמאשרים להם להתחתן ברבנות.  

כידוע, במדינת ישראל אין נישואים אזרחיים, ובני זוג יהודיים שרוצים להתחתן בדרך מוכרת, חייבים להתחתן ברבנות. לפי נהלי הרבנות, כתנאי לפתיחת תיק להתחתן, על בני הזוג להוכיח את יהדותם. למרבית האוכלוסייה מדובר בבדיקה פשוטה, ומספיק להראות שהורי המבקשים התחתנו ברבנות או דרך רב אורתודוקסי “מוכר” בחו”ל. אך לקבוצות מסוימות באוכלוסייה – ובעיקר יוצאי בריה”מ לשעבר – בירור היהדות כרוך בתהליך מייגע ולעיתים משפיל, שמסתיים לא פעם בסירוב להכיר ביהדותם. אנשים אלה נדרשים להתייצב לחקירה בפני רב (“מברר יהדות”) או בפני בית הדין הרבני, ולהגיש אסמכתאות להוכחת יהדותם (למשל, תעודות לידה ממדינת המוצא, כתובה של ההורים וכדומה). מכיוון שעל פי ההלכה, היהדות עוברת דרך האם, ממליצים למבקש להתחתן להגיע לחקירה עם אימו או סבתא שלו כדי שניתן יהיה לחקור גם אותן. 

בשנים האחרונות, מבררי היהדות ובתי הדין הרבניים מגלים יחס חשדני ביותר כלפי יוצאי ברית המועצות לשעבר, ומציבים בפניהם רף ראייתי נוקשה להוכחת יהדותם. גם מי שכבר הוכיח את יהדותו בפני ממסד הרבנות עם עלייתו ארצה לפני כמה עשורים, נדרש לשוב ולהוכיח את יהדותו. 

במקרים רבים מבררי יהדות ובתי הדין נוהגים “להציע” למבקש לערוך בדיקת DNA כדי להוכיח את יהדותו. למרות שהבדיקה מוצגת כ”אופציה”, מי שחשוב לו להתחתן ברבנות, ייאלץ להסכים לבדיקה. 

כדי לשנות את המצב הקיים, באפריל 2019 הגשנו עתירה לבג”צ לגבי האופן שבו נערכים “בירורי” יהדות. העתירה הוגשה בשם חה”כ אביגדור ליברמן, מפלגת ישראל ביתנו ושלושה משפחות ממוצא בריה”מ לשעבר שנאלצו לעבור את ה”בירור” המשפיל. טענו שגישתם הנוקשה של בתי הדין הרבניים כלפי קבוצת אוכלוסייה זו לוקה באפליה פסולה. עוד טענו ש”בירור מחדש” של יהדותם של מי שכבר חי כיהודי במדינת ישראל במשך עשרות שנים, מהווה פרקטיקה משפליה ופוגענית, ושה”הצעה” לעבור בדיקת DNA להוכחת יהדות רק מוסיפה להשפלה. הדגשנו שבתי הדין פועלים ללא הנחיות כתובות לגבי מתי ניתן “להציע” את הבדיקה ואם סירוב לבצע אותה יפעל לרעת המבקש. טענו כי נהלים כאלה היו מונעים יחס שרירותי, מפלה ובלתי סביר כלפי יוצאי בריה”מ לשעבר. 

בדיון שהתקיים בעתירה, שופטי ההרכב לחצו על המדינה להסביר מדוע אין נהלים כתובים לעניין בדיקת DNA. לאור הביקורת, נציג בתי הדין הרבניים הצהיר שהנושא יועלה בפני מועצת הרבנות הראשית שתשקול לגבש נהלים כתובים. בפסק דינו בית המשפט הדגיש שבדיקה גנטית היא עניין רגיש שדורש הסדרה בנהלים כתובים ולא ניתן להסתפק ב”תורה שבעל פה” שעוברת בין בתי הדין הרבניים: “הסוגיות של בדיקה גנטית, אפשרות הסירוב ומשמעותו – רגישות ביותר. קיומו של נוהל שלא הועלה על הכתב, מוסיף רובד של קושי על הקושי.” לאור זאת, בית המשפט קבע שיינתן למועצת הרבנות הראשית פרק זמן של שנה לגבש נהלים בנושא. 

בפסק הדין בית המשפט הכיר בחשיבות העתירה וקבע ש”אין ספק בעיני כי העותרים תרמו תרומה לליבון העניין” ואף פסק הוצאות משפט לטובת העותרים. 

העתירה הוגשה על ידי עו”ד איתן הברמן ומישל נגר